לחברת ביטוח זרה אין זכות תחלוף בישראל 

חברת הביטוח הפלשתינאית אלמשרק הגישה תביעת תחלוף (שיבוב) לכיסוי נזקים שנגרמו לרכב של מבוטחה בתאונת דרכים.

התביעה הוגשה נגד הנהג הפוגע, יובל הרשפלר, וחברת הביטוח הישראלית שלו, אי. אי .ג'י.

בפתח הדיון, הפנו הרשפלר ואי. אי. ג'י, את השופט שמעון פיינברג מבית משפט השלום בירושלים, לסעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 המשמש מקור חוקי לזכות התחלוף בישראל:


"היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם".

את המונח "מבטח" המופיע בחוק חוזה הביטוח, הוסיפו הרשפלר ואי, אי, ג'י, יש לפרש באופן זהה למשמעות מונח זה בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981.

בחוק הפיקוח, "מבטח" הוא רק מי שהמפקח על הביטוח, העניק לו רשיון, לעסוק בביטוח בישראל.

מאחר והמפקח על הביטוח הישראלי לא העניק לחברת הביטוח הפלשתינאית רשיון מבטח ישראלי, אין לה, כמו לשום חברת ביטוח זרה אחרת הפועלת ללא רשיון ישראלי, זכויות לבצע תחלוף במדינת ישראל.

אלמשרק מצדה טענה כי בידיה אישור המפקח על הביטוח באיזור יהודה ושומרון המסמיך אותה לעסוק בביטוח.

אלמשרק הוסיפה כי זכויותיה בסוגית התחלוף מעוגנות בחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות)(תיקוני חקיקה), התשנ"ה- 1994.

השופט פיינברג עיין בהוראות חוק יישום ההסכם ומצא שההוראות מתייחסות לביטוח חובה נגד נזקי גוף.

הרשיון שקיבלה חברת אלמשרק מהמפקח על עסקי הביטוח באזור יהודה ושומרון הוא למעשה רשיון שניתן בהתאם לחוק הירדני משנת 1965. על פי רשיון זה, מעמדה של אלמשרק כמבטחת הוא על פי רשיון של מדינת חוץ. מעמדה של אלמשרק אינו אמור להיות שונה מזה של כל מבטח זר אחר.

לסיכום, אלמשרק, כמו כל חברת ביטוח זרה אחרת שלא הצטיידה ברשיון ביטוח ישראלי, אינה עונה להגדרת "מבטח" שבחוק חוזה הביטוח. לכן, פסק השופט, היא אינה זכאית להגיש תביעת תחלוף בישראל.

מסמך 80